לקחנו יומיים כדי לחזור להיות תלמידים ויצאנו למסע בבתי ספר חדשניים ברמת הגולן, חלקם חדשניים ופורצי דרך כבר עשרים שנה. פגשנו אנשי חינוך מעוררי השראה ותלמידים שהרשימו אותנו לא פחות.
המסע עזר לנו להתחזק באמונה שחינוך אחר אפשרי והוא פורח ומשגשג לאורך שנים בכמה איים ירוקים בארץ ובונה תרבות של דמוקרטיה הומאניות, דיאלוג הכלה וקירבה ותומך בגילוי עצמי וצמיחה של בני אדם צעירים כל אחד בכיוון שלו.
פגשנו את Gadi Lahav המנהל המיתולוגי של עינות ירדן (בקיבוץ עמיר) שיסד את התפיסה הפדגוגית, הכל כך אנושית של בית הספר וישבנו ליד העץ שהיה פעם חדר המנהל שלו, פגשנו גם את רוית חסון שממשיכה ומפתחת את בית הספר ברוח זו ושמחנו לראות שזו לא גחמה חולפת אלא תפיסה פדגוגית ברת קיימא שהוכיחה את עצמה במשך דורות של תלמידים ומורים. מטרותיה הן לעזור לתלמידים לגלות את עצמם, לתמוך בהתפתחות שלהם ובתהליך קבלת החלטות שלהם. להיות לצדם במסע ההתבגרות בלי קשר בהכרח לבחינת הבגרות. וזאת בעזרת חונכות אישית, אפשרות בחירה ומתן אמון.
סיירנו גם בבית ספר יסודי של עינות ירדן עם ענת כפרי המנהלת וקבוצת תלמידות יסודי שהרשימו אותנו בביטחון ובבגרות שלהם וענו על השאלות שלנו בצורה אוטנטית ומתוך ערך עצמי ולגמרי בגובה העינים, בלי לנסות לענות תשובה נכונה.
המורה העיקרי בשני חלקי בית הספר היה הטבע השופע ומעורר ההשראה וכמעט שלא היתה חשיבות מיוחדת למבנים למעט היותם פתוחים לטבע ובדיאלוג איתו. הכיתות נפתחות למרחבים חיצוניים ומוצלים המון פינות למפגש מדשאות ותחושה של חופש ושמחה.
ביום למחרת סיירנו בבית ספר שורשים בנטור, שנמנה על בתי הספר המכילים של רשת אינקלו https://www.inclu.org.il שבכיתות שלהם לומדים כתף אל כתף תלמידים עם לקויות שונות ומגוונות החל מאוטיזם, חרשות, עיוורון ונכויות פיזיות לבין תלמידים ללא לקויות. הגישה החינוכית היא שהמגוון הוא נכס ולא נטל. כולם בעלי חוזקות וחולשות בין אם הן נראות לעין ובין אם לאו וכל הילדים זכאים לחינוך מיוחד. כמה מרגש שהחמלה, הנתינה, העצמאות, ראיית הטוב בבני אדם הם הערכים המובילים של החינוך ולא ההישגיות התחרות ומרדף אחר ציונים. כמה בית ספר כזה יכול להזין את הנפש של הילדים לתת משמעות ולעזור להם לצמוח. יוני הירש מנהל בית הספר סיפר לנו שמעבר לשוני שהוזכר למעלה בית הספר לקח על עצמו גם שילוב מבורך בין דתיים לחילוניים אם כבר אז כבר...
בהמשך היתה לנו פגישה מעוררת השראה עם ורד רקנטי מנהלת מערך הפיתוח של בתי הספר המכילים. סיפור החיים שלה הוביל אותה לעסוק בנושא סביבות למידה מכילות והיא הציגה לנו מחקר מעמיק מזוית ראיה חדשה מהו מרחב מכיל ואיך אפשר להיענות לצרכים המיוחדים של כולם. במחקר ורד בחנה ערכים כמו " ניידות" "ניראות תלמידים" "אינטימיות בחלל משותף" "שקיפות" ועוד, אל מול התאמה לצרכים מגוונים של התלמידים ופיתוח סביבות שנותנות מענה טוב יותר. על ידי יצירת מגוון של מקומות לימוד וצורות לימוד וישיבה וגם על ידי יצירת אפשרויות לימוד שונות לאותו הנושא בהתאם ליכולות השונות של הילדים, אם זה לימוד משמיעה או לימוד ויזואלי או טקסטואלי או דרך עשיה כלשהי וכל הדרכים טובות כל עוד הן מתאימות לתלמיד. להלן תקציר ההרצאה https://www.youtube.com/watch?v=H6k8o3PPXvQ
כולנו יצאנו נפעמים ואופטימיים מהמפגשים החשובים הללו,
איזו תובנה חשובה זו לחיים שהשונה הוא הנורמאלי וכמה משחרר זה לדעת שאף אחד לא מצפה שתהיה כמו כולם.
בין לבין גם טיילנו, שטנו בנחל הירדן, בישלנו, אכלנו, ניגנו ושרנו, ובעיקר מאוד מאוד נהנינו מה ביחד המבורך והנדיר הזה שהקורונה גרמה לנו להעריך פתאום הרבה יותר.
